האמת, שאני מתרגש לכתוב את הפוסט הזה כי אני יודע שהוא הולך לנפץ יותר מדי אמונות מגבילות ופרדיגמות שהחזקנו בתודעה הקולקטיבית לגבי שפע.

התפיסה שלי לגבי שפע היא פשוטה להבנה, אך מאוד קשה ליישום.

היא מתחלקת ל2:

1. להיות בתודעת שפע
2. לחיות בשפע

יש הבדל מטורף ועצום בין השניים, ועוד מעט תבינו אותו.

לפני שאני אצלול לעומק, בואו נבין קודם כל את השקרים שסיפרו לנו:

שקר 1 – שפע הוא מצב תודעתי בלבד

השקר הכי נפוץ והכי גדול שסיפרו לנו לגבי שפע, הוא שזה מצב תודעתי שיש לשאוף אליו בגבולות המיינד בלבד, ללא כל קשר לפעולות או עשייה למענו.

אני רואה שהשיח סביב שפע הוא איך כל הזמן לעשות עבודה תודעתית ורוחנית כדי להצליח לזמן או למשוך שפע, והשיח על הפעולות והעשייה כדי למשוך שפע כמעט ולא קיים.

נכון, צריך לעשות עבודה תודעתית, אבל זה ממש לא מספיק וכנראה זאת הסיבה שאתם לא מצליחים למשוך שפע אמיתי לחיים שלכם.

שקר 2 – שפע הוא כמה יש לי בחיים

עוד שקר מאוד מוכר, הוא השקר שמתייחס לשפע כאל התוצאות שיש לך בחיים. בין אם זה הדברים הפיזיים והחומריים שיש לך, ובין אם זה הדברים הרוחניים כמו: שמחה, אושר, בריאות וכו'.

וזה ממש ממש ממש ממש לא נכון!

שפע הוא לא כמה או מה יש לך בחיים!

שקר 3 – שפע זה להוקיר על מה שיש לי

לא נכון. להוקיר על מה שיש זה מדהים וכדאי מאוד לעשות את זה, אבל זה לא שפע. לא תודעת שפע, לא לחיות בשפע וזה גם לא מגדיל את השפע. זה פשוט לחיות בהודיה.

שקר 4 – שפע זה לדעת לראות את הטוב

מה הקשר? אין קשר. זה בכלל אופטימיות, שמחה, תקווה. שפע? ממש לא.

אז מהו שפע?

שפע זה לא כמה יש לך,

שפע זה כמה יש לך לתת!

אפשר לומר שזו נקודת המפנה הכי משמעותית בחיים שלי.

מהרגע שהבנתי את הדבר הזה, הבנתי את משחק החיים.

זה עד כדי כך פשוט לתפוס, אך כל כך קשה ליישם.

בואו נצלול לעומק…

שפע הוא לא מצב תודעתי קבוע, הוא אנרגיה מעגלית שכל הזמן צריכה להיות בתנועה. איזה תנועה? תנועה של נתינה וקבלה.

אתם נוטים לספר לעצמכם סיפורים שאתם אנשי נתינה, שאתם נותנים מעל ומעבר, אבל תרשו לי לנפץ לכם את הבועה: אתם קמצנים. כן כן, אתם קמצנים. לא במובן השטחי של המילה, אלא במובן העמוק יותר. אתם פשוט לא נותנים יותר ממה שאתם מקבלים או ממה שיש לכם בחיים, וזאת הסיבה שאתה לא ממגנטים שפע.

למה זה קורה?

כי אתם מאמינים שכל מה שיש לכם זה בזכותכם, ואתם האחראיים הבלעדיים לתוצאות שלכם בחיים או לאדם שהפכתם להיות.

כשחושבים בצורה הזאת, אז בוודאי שמתקמצנים.

אבל אם הייתם מבינים שכל מה שיש לכם בחיים, שזה כולל כל מה שיש לכם בחיים, כולל התכונות והיכולות שלכם, הן מתנות שקיבלתם כדי להביא את הערך שלכם בעולם ולתת מעצמכם, אז לא הייתם קמצנים אלא הייתם מרגישים צורך לתת חזרה עוד ועוד.

זו חשיבה אנוכית ממקום של אגו שחייב לפרק אותה מהשורש כדי להתחיל להיכנס לאנרגיית השפע.

אני מחלק את האנשים בתודעה הזאת ל-3 רמות של תודעה:

1. תודעת אנוכיות

זו הרמה שאומרת: "כל מה שיש לי וכל מה שהשגתי הוא בזכותי בלבד ואני לא מתכוון לחלוק את זה עם אף אחד ללא תמורה"

2. תודעת חזירות

זו הרמה שאומרת: "כל מה שיש לי וכל מה שהשגתי הוא בזכותי בלבד ואם כבר אחלוק ממה שיש לי, אז זה יהיה עבור תמורה הרבה יותר גדולה ממה שאני נתתי"

3. תודעת נוכלות

זו התודעה שאומרת: "כל מה שיש לי וכל מה שהשגתי הוא בזכותי בלבד ואני לא אחלוק את זה עם אף אחד, ואני גם מצפה לתמורה למרות שלא נתתי כלום"

תכף נדבר על רמות התודעה בנתינה, ואז תבינו איפה אתם בסקאלה ולאן יש לשאוף.

אציין שוב:

שפע זה לא כמה יש לך,

שפע זה כמה יש לך לתת!

אז אם זה שפע, מה זה תודעת עני? או תודעת חוסר? (ההפך משפע)

עני זה לא שאין לך,

זה שאין לך מה לתת!

מכירים את האנשים האלה שמפוצצים במה שיש להם לתת, ואפילו אמרתם עליהם "זה נותן גם מאיפה שאין לו", אז זה משפט שגוי, אותו אדם נותן מאיפה שיש לו גם אם נראה לכם שאין לו.

מכירים את ה"עשירים" האלה שאמרתם עליהם "בואנה, איך יש לו ככה הרבה כסף והוא כזה קמצן?" זה כי אין לו מה לתת (כנראה אחת מרמות התודעה הנמוכות שציינתי קודם)

אז עכשיו זה מתבקש לשאול:

"רגע, אז על פי התיאוריה שלך, העני אמור להיות עשיר ולהפך, לא?"

לא. שפע זה לא כמה יש לך, זה כמה יש לך לתת.

אותו "עשיר" לא רואה כמה יש לו לתת, ואותו "עני" רואה כמה יש לו לתת. מי יותר מאושר? מי יותר שמח? מי יותר בריא? מי חי יותר טוב? כנראה ש"העני".

אם אתם נותנים מעצמכם את המתנה שלכם, את הערך שלכם, את מה שקיבלתם, ואתם חולקים את התוצאות שלכם בחיים עם העולם, עם אנשים, עם היקום, אתם תמשיכו לקבל עוד בחזרה כדי שתוכלו להמשיך לתת.

אנרגיה מעגלית. ככל שתיתנו יותר, תקבלו יותר. מה שיפה הוא שאתם תמיד תקבלו יותר ממה שנתתם. תמיד. אבל ברגע שתפסיקו לתת, גם תפסיקו לקבל. זה ההבדל בין תודעת שפע, לבין לחיות בשפע באמת.

אז איך נכנסים למעגל אנרגיית השפע ומתחילים לתת?

יש 3 רמות של נתינה:

1. נתינה לשם תרומה

היכולת לתת מעצמך ללא תמורה.

לא סתם תמורה ותרומה זה היפוך קל.

2. נתינה לשם עסקה

היכולת לתת מעצמך וכן לקבל תמורה שתמשיך להזין את היכולת שלך לתת.

3. נתינה לשם השפעה

היכולת לתת מעצמך בלי לדעת אם תקבל או לא, מתוך רצון להשפיע ולהיטיב עם העולם ועם האדם.

הרבה אנשים בטוחים שהנתינה הגבוהה ביותר היא תרומה, אבל זה לא נכון, הנתינה הגבוהה ביותר היא השפעה שבה אתה נמצא בערפל ולא יודע אם תקבל בחזרה או לא. שם אתה פועל מהרצון הכי עמוק שמחובר לDNA של המתנה שקיבלת. בתרומה אתה נותן ואתה יודע מראש שלא תקבל חזרה (ברמה הרוחנית זה תמיד חוזר כמובן).

אני רוצה להרחיב על ה2 האחרונים.

נתינה לשם עסקה:

כן, כבעלי עסקים אנחנו נותנים שירות ומקבלים עליו כסף, אך זה גם נתינה. הכסף שאנחנו מקבלים הוא הכרחי כדי שנוכל להמשיך לתת.

זו נתינה טובה, אך היא לא מספיקה בשביל למשוך שפע יותר גדול בחיים.

נתינה לשם השפעה:

זו דרגת הנתינה הגבוהה ביותר וככל שנשפיע יותר נחיה בשפע יותר גדול. היזמים הכי גדולים בעולם הם קודם כל האנשים המשפיעים ביותר בעולם. תבדקו את זה. לא ראשי ממשלה, לא פוליטיקאים ולא כל החרטטנים שיושבים בכנסת ומגדירים את עצמם משפיענים. הם משפיעים, בטח, אבל בדרך כלל לרעה. וההוכחה לכך הוא התגמול שהם מקבלים חזרה. אז הם מרוויח 30-40-50 אלף שקל. אפשר להשוות את זה ליזם שעושה כפול? או ליזם שעושה מיליונים או מיליארדים?

קחו לדוגמא את רמי לוי. הבן אדם משפיען על. לא פגשתי אדם שרוצה להיטיב עם הצרכן (האנשים) כמו שהוא רוצה.

איפה הקושי הגדול של בעלי עסקים?

נתינה לשם עסקה בלבד, ולא לשם השפעה.

איך רואים את זה? בקלות. כל שיווק ופרסום שאתם רואים שאין בו שום ערך. רוצים שיווק שעובד? תייצרו תוכן, אל תשווקו. תתנו לפני שאתם מקבלים חזרה, תשפיעו, תנו ערך.

רוב העסקים עושים שיווק כי צריך לעשות או כי זה מה שיביא את הלידים. והכי הזוי, "שהמנטורים" הכי גדולים, שהכי "אמורים" לחיות בשפע כי יש להם שפע של ידע, מתקמצנים עליו ושומרים אותו לתוכניות ליווי של אלפי ועשרות אלפי שקלים.

שימו את כל עולם התוכן שלכם בחוץ, בלי להתקמצן, בלי לחשוב, בלי לספר לעצמכם שאם תתנו הכל אז אנשים לא יבואו כי יש להם את כל הידע, הרי גם ככה אנשים לא באים. תנסו הפוך ותראו איך זה עובד.

תודעת שפע אמיתית היא תודעה שבה אתה כל הזמן רואה הזדמנויות לתת מעצמך ללא ציפייה לתמורה, להשפיע, להעניק מהמתנה שלך.

לחיות בשפע זה לקיים את זה, ולא רק לראות את זה.

יאללה, מחכה לשמוע אתכם בתגובות