ב01.01.19 בדיוק לפני 5 שנים, פרקנו ארגזים אני ועדי בדירה בהרצליה.

תוך כדי ההתרגשות הגדולה בלפרוק את הארגזים ולהתלהב מהמעבר לדירה חדשה, אני מגניב מבט לטלפון ברגע של הפוגה ורואה מייל שהכותרת שלו הייתה: למה אתה לא כותב את המילה ״פרסומת״ בכותרת המיילים שאתה שולח?

פתחתי את המייל וחיכתה לי הודעה תוקפנית על כך שאני עובר על חוק הספאם.

לא ידעתי במה מדובר, לא הכרתי את החוק, אבל משהו בנימה התוקפנית הוציא ממני את הילד פריפריה העצבני.

מפה נכנסתי לויכוח בהודעות במיילים שהסתיים ב׳נתראה בבית המשפט׳.

חלפו מס׳ שבועות ואני מקבל הביתה בדואר עם שליח ניירת של כ100 עמודים שמציגים את ההתנהלות השיווקית שלי במיילים אותם אני שולח, ובסוף הניירת מחכה לי תביעה על סך 45 אלף ש״ח. לא האמנתי שזה קורה לי ולא תיארתי לאיזה סיפור נכנסתי.

התקשרתי מיד לחבר עורך דין והסברתי לו את הסיטואציה. קבענו פגישה אצלו במשרד שארכה 3 שעות בהן עברנו על התביעה וניסינו להבין איך יוצאים מזה.

העורך דין אמר לי שהוא לא מכיר את חוק הספאם ולא מתמחה בזה, אבל יעשה עבודת מחקר וילמד את העניין. השיחה הסתיימה בזה שהוא הכין אותי לכך שנפסיד במשפט והוא ינסה להוציא את זה בגג 8,000 ש״ח לתובע. וזה אחרי שכבר שילמתי לעורך דין 15 אלף ש״ח. יצאתי מהמשרד ואמרתי לעורך דין דבר אחד: אני לא הולך לשלם לאדם הזה שקל אחד.

מפה נכנסתי ליותר מ3 שנים של מלחמה על דבר אחד: התודעה שלי.

הכסף כבר לא היה האישיו הגדול, הזמן כבר לא עניין אותי, האנרגיה פחות הטרידה אותי, היה למולי דבר אחד: התודעה שלי.

האם אני הולך להיות בתודעת ניצחון לאורך כל הדרך ולהרוויח כאן שיעור והתפתחות אדירה לחיים, או שאני הולך להיות בתודעת הפסד ולהפסיד כאן שיעור והתפתחות אדירה לחיים?

יכולתי לחסוך את הזמן, את הכסף והאנרגיה ולהגיע לפשרה. אבל כשיצרתי את הניצחון אצלי בתודעה כבר לא יכולתי לחזור לאחור.

איך זה נגמר? מה היה שם?

והכי חשוב: איך הופכים לבלתי מנוצחים?

כל התשובות בפרק 11 בפודקסט ׳העצלניסט׳!