אני רוצה שתהיו כנים עם עצמכם לרגע –
כמה פעמים תכננתם להוציא קמפיין, להשיק שירות, לכתוב את הפוסט ההוא, להתקשר ללקוח, להקליט סרטון,
אבל משהו בפנים "עצר אתכם"?
ואז מצאתם לעצמכם הסבר טוב:
"לא עכשיו", "עוד לא גיבשתי את הרעיון", "אני לא במוד", "מחר זה יקרה".
העולם העסקי מלא במשפטי דחייה.
הבעיה?
אלה לא תירוצים.
אלה תחפושות של פחדים עמוקים – פחדים שמנהלים את העסק מבלי שתקראו להם בשמם.
הפחד לא בא לבקר בגלוי.
הוא מתחפש לדחיינות, לפרפקציוניזם, לעייפות, ל"היעדר השראה", ל"יותר מדי עומס", ל"חוסר מוטיבציה".
והוא לא צריך להרים את הקול. הוא פשוט יושב שם בשקט ומושך בחוטים.
אם תשימו לב, כמעט כל תקיעות עסקית מתחילה בפחד – אבל כמעט אף אחד לא מעז לדבר עליו.
למה?
כי פחד זה לא מקצועי. פחד זה לחלשים. פחד זה לא למי שנולד להוביל.
אבל אם יש משהו שלמדתי לאורך הדרך, זה שפחד הוא לא אויב – הוא ברומטר פנימי שאומר לנו בדיוק היכן הקרקע הכי פורייה לצמיחה.
פחד שלא מדובר הופך בקלות לאסטרטגיה עסקית עקומה. הוא מגניב אותנו להתנהגויות מגוננות, משמרות, ולעתים – הרסניות לעסק שלנו.
כאן אני רוצה להניח בפניכם מפה:
לא כל פחד דומה לאחר.
לכל פחד יש "חתימה רגשית" אחרת – והוא בונה לכם דפוסים עסקיים חמקמקים, שמנהלים אתכם מאחורי הקלעים.
הפחד להיראות, לבלוט, להיחשף
איך הוא נראה?
הפחד הזה מזדחל במיוחד אצל יזמים שמתרגלים "לעשות עבודה טובה בשקט". פתאום העסק דורש מהם להיות בפרונט – וזה מרגיש כמו ריצת עירום באמצע כיכר העיר.
איך הוא נשמע?
"אני לא אוהב להצטלם", "לא נעים לי לשתף על עצמי", "אני לא כזה שיווקי".
מה הוא עושה לעסק?
איך מזהים אותו?
איך מתחילים לנוע איתו?
להתחיל בקטן – לשתף רגע אישי, להקליט וידאו קצר, לתת לעצמכם רשות "להיות לא מושלמים".
פחד מלבלוט אף פעם לא עובר – פשוט לומדים לשאת אותו ולצמוח מתוכו.
הפחד שהקהל לא יאהב, הלקוח לא יהיה מרוצה
איך הוא נראה?
הפחד הזה מתגנב ללב דרך דאגה קיומית: "מה יחשבו עליי?".
היזמים שנאבקים בו חושבים על כל פוסט, מוצר, הצעה – עשר פעמים לפני שהם יוצאים החוצה.
איך הוא נשמע?
"מה אם הם יגידו שזה שטחי?"
"אני מפחד שיחזירו לי את הכסף…"
"ומה אם לא יהיה מספיק ערך?"
מה הוא עושה לעסק?
איך מזהים אותו?
איך מתחילים לנוע איתו?
לזכור – לא כל הקהל שלכם צריך לאהוב אתכם.
יש מקום לטעות, ליפול, לאכזב חלק מהאנשים – ודווקא משם, העסק הופך למותג עם צבע ייחודי.
ככל שמרצים פחות, נעים יותר.
הפחד "מי אני בכלל?", "יש כבר כמוני"
איך הוא נראה?
הפחד הזה הוא מהנפוצים בעולם העצמאים – כי אנחנו חיים בתקופה שבה כל אחד יכול "להיות מישהו".
כל הזמן יש תחושה שאתם מאחרים את הרכבת, שלא הבאתם שום דבר חדש, שהשוק מוצף באנשים "מוכשרים יותר".
איך הוא נשמע?
"למי אכפת ממני?"
"כולם כבר דיברו על זה"
"אין לי משהו שאין לאחרים".
מה הוא עושה לעסק?
איך מזהים אותו?
איך מתחילים לנוע איתו?
לזהות שאין אף אחד עם התמהיל המדויק שלכם – הסיפור, האישיות, הערכים והדרך.
ככל שמפסיקים להשוות, ומתחילים לבנות זהות, כך הפחד מתחלף בסקרנות פנימית.
הפחד שאם אצליח – לא אוכל להחזיק בזה
איך הוא נראה?
פחד פרדוקסלי: יזמים רוצים להצליח, ואז – רגע לפני שמגיע הגל – הם עוצרים.
ברגע שהעסק תופס, נולדות חרדות חדשות: "איך אתמודד עם יותר לקוחות?", "איך אעמוד בציפיות?", "ומה אם כל זה יתפוצץ לי בפנים?"
איך הוא נשמע?
"אני לא מוכן לכזאת חשיפה…"
"מה אם לא אצליח לספק את הסחורה?"
"זה יותר מדי בשבילי".
מה הוא עושה לעסק?
איך מזהים אותו?
איך מתחילים לנוע איתו?
לשאול: "האם אני מוכן להתרחב?"
לתכנן את הגדילה – גם מבחינה רגשית.
לחלק את הדרך להצלחה ליעדים קטנים, שמרגישים אפשריים.
הפחד לומר את מה שאני באמת חושב, מרגיש, רוצה להגיד
איך הוא נראה?
הפחד הזה רלוונטי במיוחד בעולם שבו "כולם עושים רעש".
יש לכם משהו עמוק להגיד, דעה לא פופולרית, אמת מקצועית – ואתם עוצרים אותה מבפנים, כדי "לא להרגיז", "לא להכעיס", "לא לשבור את הכלים".
איך הוא נשמע?
"אני אכתוב את זה, אבל בלי לפרסם באמת".
"מי אני שאגיד את זה?"
"עדיף שלא אתבטא בנושא הזה".
מה הוא עושה לעסק?
איך מזהים אותו?
איך מתחילים לנוע איתו?
לתרגל נוכחות:
לכתוב משהו עמוק, לגעת בנקודה רגישה, לפרסם – גם אם הלב דופק.
בכל פעם שהאמת מתבטאת – משהו בעסק גדל.
הפחד להוריד הילוך, להקשיב, לתת לדברים זמן
איך הוא נראה?
הפחד הזה הכי נסתר – כי בעידן של אינסטנט, אנחנו נמדדים לפי כמה אנחנו עושים, מעלים, יוצרים, מוכרים.
איך הוא נשמע?
"אני לא יכול להרשות לעצמי הפסקה".
"אם לא אפרסם, אשכחו ממני".
"אני חייב להיות בכל מקום, כל הזמן".
מה הוא עושה לעסק?
איך מזהים אותו?
איך מתחילים לנוע איתו?
לאמן את שריר ההפסקה.
לתכנן במודע ימים של שקט, עיבוד, חזרה פנימה.
דווקא במקום בו מפסיקים לרוץ – נולדות הרעיונות החדשים באמת.
כשאנחנו מדברים על פחד בעסקים, אנחנו לא מדברים רק על "רגשות".
פחדים לא פתורים הופכים במהירות לאסטרטגיות עסקיות קלוקלות:
מה שמחזיק את כל הדפוסים האלה הוא דפוס תודעתי:
האמונה העמוקה שאני לא מספיק טוב, לא מספיק מוכן, לא מספיק רלוונטי –
ושאם לא אעשה עוד, או אשמור על עצמיותי, הכל ייעלם.
הגישה של 'העצלניזם' (הגישה שלי):
להפסיק להילחם בפחדים – ולהתחיל להבין מה הם אומרים לי.
ברגע שאני מבין שפחד הוא לא אויב, אלא כלי ניווט פנימי –
אני יכול לנהל אותו, להקשיב לו, ולהוביל עסק בריא –
בלי לשלם מחיר נפשי או עסקי מיותר.
כאן אני רוצה להציע לכם לא "להתגבר על הפחד" – אלא ללמוד לעבוד איתו.
שאלות מנחות לאבחון עצמי
שיטות רכות לשחרור פחד דרך פעולה הדרגתית
מודלים עדינים לשיווק מתוך אמת, לא מתוך מגננה
בואו נשים את הדברים על השולחן –
העידן שלנו יוצר המון פחדים חדשים:
התוצאה?
פחדים שנולדו להיות קלים – הופכים למפלצות של עידן דיגיטלי.
מה עושים?
פחד הוא לא הסיבה לעצור – הוא קריאה להתבוננות.
מי שמבין את הפחדים שמנהלים אותו, יכול לבנות עסק עמיד, אותנטי, ועצמאי – כזה שלא רץ אחרי כל גחמה של הרשת,
ולא קורס בכל פעם שמופיע אתגר רגשי.
פחד הוא לא קיר – הוא שער.
הדרך עוברת דרכו, לא מסביבו.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים עייפות, דחיינות, או רצון לברוח מהעשייה –
תשאלו: איזה פחד מבקש עכשיו קצת מקום?
תחזיקו אותו, תבינו אותו, ותמשיכו –
בדרך שלכם, בקצב שלכם,
עם העסק שהוא אתם.
זה נשמע גדול ומפוצץ, אבל בהסתכלות לנקודת הפתיחה שלי בחיים והדרך שעברתי, היום אני חי את החלום שחלמתי בכיתה ג’. ולא כי עשיתי אקזיט, הרווחתי מיליונים או שאני חי בנוודות מסביב לעולם, ממש לא. אלא כי אני חי בחופש אמיתי בכל תחום בחיים שלי. מהעסקי, הכלכלי ועד התודעתי והמנטאלי.
אני נשוי לעדי, אבא לאלרוי וסול, מאוהב בחיים שבניתי לעצמי וחי את החלום. כל יום מחדש.
כל שנותר לכם, הוא פשוט להצטרף אליי.
