יש רגעים קטנים שמדליקים גפרור של תשוקה חדשה, והופכים הרגל קטן לאובססיה חיובית. אצלי, זה קרה במטבח, מול מסך הטלפון, אי שם בשלהי 2022. אני זוכר את עצמי צופה בסטורי של קובי אדרי – אותו בלוגר אוכל מוכשר שגורם לי להרגיש שמה שהוא מבשל, גם אני יכול. פתאום הוא פורק קופסה שחורה–מטאלית, שולף חתיכת מכשיר שנראה כאילו יצא מסרט מדע בדיוני, ומתחיל לצלות בו סטייקים, ירקות – ואפילו פיצה. "נינג'ה גריל," הוא אומר, ופתאום כולם סביבי מדברים על זה. החברים, הסטורי, אשתו של השכן – כולם נדלקו על הרעיון.
כמובן שנכנעתי לסקרנות – וזה היה רק הפתח. התחלה פשוטה: נינג'ה גריל. כמו כולם, חשבתי – עוד גימיק? עוד מכשיר שעושה רעש ויושב בארון? אבל אז התחלתי לבשל איתו. גיליתי פתרון חכם, קיצור דרך אמיתי לחיים הטובים – אבל לא רק בבישול. אני, שתמיד מחפש קיצורי דרך (חכמים, לא עצלנים!), הרגשתי שפה יש משהו מעבר. נינג'ה זה לא עוד מוצר – זו הצהרה. חדשנות במטבח. יצירתיות בפעולה.
והאמת? משם זה הפך להתמכרות. התחלתי לנסות כל מה שיצא – מהבלנדר, דרך הסמארט ליד, הפודי, נינג'ה קרימי (גלידות לילדים, גלידות למבוגרים, גלידות בלי רגשות אשם) ועד הסט המלא של הסכינים. היום אני יכול לספור בין 7 ל-8 מוצרי נינג'ה בבית – וזה לא כי אני אספן, אלא כי אני נמשך לאותם אלמנטים שחסרים ברוב המותגים: חשיבה מקורית, פתרון יצירתי לבעיות אמיתיות, ולא פחות חשוב – תחושת חדשנות שמרגישה נגישה.
אבל בואו נשים את זה רגע על השולחן: זה לא רק כי אני אוהב לבשל. עם הזמן גיליתי שהסיבה שנדלקתי על נינג'ה היא בעיקר כי הם גורמים לי להרגיש חכם, יוזם, כזה שמקדים את השוק. זה מגנט שמושך אנשים שחדוות היצירה והחשיבה הייחודית מניעה אותם. והנה השאלה האמיתית: איך מותג של מוצרי חשמל הפך אותי (ואת מאות אלפי הישראלים) למעריץ? מה אפשר ללמוד מזה לכל עסק קטן?
אז בואו נניח לרגע את המתכון לשייק המושלם, ונצלול למתכון האסטרטגי שמאחורי ההצלחה של נינג'ה – עם 7 תובנות, כלים ורעיונות, שכל עסק קטן–בינוני שמבוסס על שירות, ייעוץ או דיגיטל תוכלו להרים מהם (ולא משנה אם אתם יועצים, מאמנים, או פותרים בעיות לאנשים כמוני וכמוכם).
בואו נודה – בלנדר, טוסטר, או גריל חשמלי זה לא המוצר שיגרום לכם לרוץ לספר לחבר'ה. רוב העסקים נשארים בעולם של הפונקציה – מוכרים "שירותי ייעוץ", "אימון אישי", או "פיתוח דפי נחיתה". נינג'ה עשו הפוך. הם מיתגו את עצמם לא כעוד מכשיר, אלא כמשהו שהוא חלק מהזהות, מהלייפסטייל, מהתדמית שלי מול עצמי ומול אחרים.
תחשבו על זה – כשאני מצלם מתכון לסטורי עם נינג'ה, אני לא רק משתף מה בישלתי. אני משתף חלק מזהות חדשה: אני מבשל חדשני, אני הולך עם הזרם (או אפילו מקדים אותו), אני חי חכם.
נינג'ה הבינו שמוצר הוא רק תירוץ להרגשה – וזו אחת ההברקות הכי גדולות שלהם.
מה אתם לוקחים לעסק שלכם?
תפסיקו למכור מוצר. תתחילו למכור הרגשה, זהות, הצטרפות למועדון, שייכות – משהו שהוא גדול יותר מהתועלת המיידית.
נינג'ה מתעקשים – בכל מקום, בכל מוצר – על שלושה ערכים שהם הקוד הגנטי של המותג: חדשנות, פשטות, תוצאה. לא "הבלנדר הכי חזק", לא "הכי מהיר" – אלא "הכי יצירתי", "הכי חכם", "הכי נותן תוצאה" שאפשר להראות.
הם לוקחים טכנולוגיה, אורזים אותה בפשטות ("בלחיצת כפתור", "בלי ניחושים"), ומבטיחים – תראו מה יוצא מהצד השני. שייק בלי גושים, סטייק פריך בלי שמן, פיצה ביתית שמרגישה מסעדה.
בתוך העסק שלכם – מה הערכים שיניעו את הקהל שלכם? איפה אתם חכמים, חדשניים, מפתיעים?
האם אתם באמת הופכים את החיים של הקהל שלכם ליותר פשוטים, מהירים, טובים? או סתם מציעים עוד "פגישה, עוד שיחה"?
ערך לא מוכרים. חוויה של ערך – זו כבר אופרה אחרת.
נינג'ה בנו חוויית משתמש (UX) שמתחילה כבר בקופסה. אתם פותחים אריזה – הכל מסודר, מבריק, ברור. אין "תלמדו לבד". יש חוברת מתכונים, QR לסרטון, אפילו אריזת המוצר גורמת לכם להרגיש שזה משהו אחר.
אבל הם לא עוצרים שם – ברגע שקניתם, אתם נכנסים לעולם שלם: קהילה, מתכונים, תמיכה, השראה יומיומית, קבוצות פייסבוק של נינג'יסטים, אפילו תחרויות שפותחות לכם את הראש ליצירתיות.
בואו נודה על האמת – כמה עסקים קטנים עוצרים לחשוב מה הלקוח חווה מהרגע הראשון, דרך הליווי, ועד אחרי התהליך? רובכם מתרכזים ב"לספק את השירות ולסיים".
נינג'ה לוקחים את זה לשלב הבא – מייצרים "נדל"ן רגשי" אצל הלקוח.
המסר לעסק שלכם:
אל תמכרו מוצר. תצרו מסע. תבנו סיפור אישי מסביב ללקוח שלכם. תגרמו לו להרגיש חלק ממשהו מתמשך, גם אחרי שהוא שילם.
מותגים רגילים מסתפקים בלוגו, צבע, אולי איזה סלוגן חביב. נינג'ה בנו עיצוב גרפי שמרגיש כמו חוויית טכנולוגיה: גוונים כהים, קווים חדים, תחושת "גאדג׳ט" ולא סתם כלי מטבח.
גם השפה הקופירייטרית שלהם מבריקה: מסרים כמו "תנינג׳זו את החיים", "בלנדר בלי ניחושים", "תוצאה בלחיצת כפתור" – כל משפט הוא פיתוי קטן, הזמנה לשדרג לא רק את הבישול, אלא את כל התפיסה.
הם אפילו הפכו את שם המותג לפועל – "נינג׳ה" זה לא רק מכשיר, זה דרך חיים.
האם העסק שלכם משדר עוצמה, יצירתיות וייחודיות עוד לפני שבכלל קניתי מכם? האם הקופי שלכם עושה לי חשק להצטרף?
בשורה התחתונה – מיתוג הוא לא עיצוב. מיתוג הוא חוויה תודעתית.
פה נינג'ה שיחקו אותה בגדול: לא בנו קהל, בנו קהילה. עשרות אלפי ישראלים מתייעצים, משתפים, מבשלים יחד, חולקים מתכונים, תמונות, חוויות.
המותג דוחף את כולם פנימה – מביא מתכונים חדשים, מציע תחרויות, מגיב, יוצר תנועה שמרגישה כמו מועדון אקסקלוסיבי אבל גם קליל ומחבק.
אצל רוב העסקים, הקהל נשאר "שם". פה, כל לקוח הופך לסוג של שגריר – משתף מה הכין, מספר על פתרון חדש שמצא, גורם לעוד אנשים לקנות.
תשאלו את עצמכם:
האם אתם בונים קהל או קהילה? האם הלקוחות שלכם רואים עצמם חלק מתנועה?
מנטורים, יועצים, קואצ'רים – אל תבנו רק רשימת תפוצה. תבנו קבוצה עם שפה, חוקים, בדיחות פנימיות, אתגרים ותוכן שגורם לכל אחד להרגיש VIP.
ההצלחה הוויראלית של נינג'ה לא באה סתם – היא תוצאה של תוכן אינסופי: מתכוני וידאו, אתגרים באינסטגרם, שיתופי פעולה עם בלוגרים, אושיות רשת, ואפילו משפיענים בינלאומיים (מי אמר דיוויד בקהאם?).
אבל הכי חכם? רוב התוכן מגיע מהלקוחות עצמם. אנשים מתייגים, משתפים, מצלמים, יוצרים בעצמם סרטונים. המותג יודע לעודד, להעצים, להראות ולהציף את זה.
הם משקיעים במיקרו-משפיענים – אמהות בבת ים, סטודנטים בירושלים, שפים חובבים – כי הם מבינים שהאותנטיות גוברת על הפוליש.
רוצים להפוך את הלקוחות שלכם למשווקים?
תנו להם מקום, כלים, סיבות לשתף, ותחגגו איתם כל הצלחה.
כל לקוח מרוצה = סוכן שיווק חינמי, ולא פחות חשוב – אמין.
כל הפרסומות של נינג'ה מדברות על מה שהלקוח ישיג, לא מה שהמכשיר יודע. לא "1200 ואט", אלא "שייק מושלם ב-30 שניות".
לא "10 תוכניות", אלא "פיצה כמו במסעדה, בלי לקום מהספה".
הם ממוקדים במהות: מה זה עושה לכם בחיים, ולא מה זה עושה טכנית.
בעלי עסקים קטנים, במיוחד בתחום השירות, נוטים ליפול בפח של למכור "שעות ייעוץ", "מודלים", "סילבוסים".
הלקוחות שלכם לא קונים שעות, הם קונים שינוי, שקט, פתרון, תחושת מסוגלות.
מה שאתם מספרים – זה מה שמוכר.
ספרו על תוצאה – אל תדברו טכני.
הפכו כל שירות לקטע רגשי – תנו לאנשים להרגיש שהם מצטרפים לקבוצה, לא קונים מוצר. תבנו "מסורת" קטנה, טקס הצטרפות, ברכה או משהו אישי שמסמן להם שהם עכשיו חלק ממשהו אחר.
ערכים ברורים וחדים – הגדירו מה מיוחד בגישה שלכם. פשטות? חדשנות? עומק? תוודאו שכל קמפיין, מייל, פוסט וחתימה – נושאים את הערכים שלכם בפשטות, בלי להתחבא מאחורי מילים יפות.
השקיעו בחוויית הלקוח – מהרגע הראשון ועד הרבה אחרי שסיימתם לספק את השירות. מתנה קטנה, ליווי בקבוצת ווטסאפ, סיכום כתוב, סרטון השראה – דברים קטנים שנשארים.
מיתוג עוצמתי – לא עוד לוגו גנרי. תבנו עמוד נחיתה שנראה מיליון דולר, תשקיעו בסרטון פתיחה, במיילים שנראים ומרגישים כמו מגזין, לא כמו מכתבי עורך דין.
בנו קהילה חיה – קבוצת פייסבוק, זום שבועי, מיני-אתגרים. לא חייבים אלפי אנשים, מספיק קבוצה קטנה עם מעורבות אמיתית.
הפכו את הלקוח למשווק – בקשו משוב, פרסמו סיפורים של לקוחות, תנו במה, תחגגו כל הצלחה.
תדברו תוצאות, לא שעות – "3 חודשים ואתם עם עסק רווחי", "4 מפגשים ותבנו מסר שמוכר", "שבוע ותוכלו להרגיש חופשי מול מצלמה" – אל תסתבכו עם הפרטים, תנו לאנשים דימוי ותוצאה.
חדשנות מתמדת – תביאו גימיק קטן כל חודש, טרנד, פורמט חדש, אפילו סתם שדרוג לאופן שבו אתם שולחים עדכונים.
חיבור לרגש – תבנו רגעים שמייצרים רגש: וידאו קצר, מסר קולע, אפילו בדיחה פנימית.
היו Always On – נינג'ה לא נעלמת. תמיד יש קמפיין, עדכון, מתכון חדש. גם אתם – תייצרו נוכחות רציפה, לא רק בזמן השקה.
היום, כשאני שולף מהארון את מכשיר הנינג'ה הבא, אני כבר לא מתלהב "רק ממנוע חזק". אני מתלהב מהרעיון שאני חלק מתנועה של אנשים שמחפשים קלות, חוכמה, חדשנות ותוצאה. וזה בדיוק מה שכל בעל עסק צריך לשאוף אליו:
לא למכור "מוצר", לא לנהל "קהל" – אלא להוביל אנשים לאורח חיים, לתחושה, לדרך חיים חדשה – עם פתרונות שמרגשים אותם כל יום מחדש.
אם נינג'ה הצליחה להפוך בלנדר למותג חשק, תדמיינו מה יקרה אם תשקיעו עשרה אחוז מהאנרגיה הזאת במיתוג העסק שלכם.
לא מדובר בעוד קופי שנון – אלא באיך אתם גורמים ללקוחות להרגיש שהם מתחברים למשהו גדול יותר מעצמם.
זו לא שאלה של תקציב, זו שאלה של חשיבה.
האם אתם מוכנים להיות הנינג'ה של התחום שלכם?
נכתב למגזין LazyBizAI, מתוך תשוקה לעסקים, חדשנות, ופשטות שעושה את כל ההבדל.
הצטרפו אליי לתכנית Lazy Leader AI ולמדו תוך 8 שבועות לבנות קהילה סביב המותג שלכם: לחצו כאן לפרטים
זה נשמע גדול ומפוצץ, אבל בהסתכלות לנקודת הפתיחה שלי בחיים והדרך שעברתי, היום אני חי את החלום שחלמתי בכיתה ג’. ולא כי עשיתי אקזיט, הרווחתי מיליונים או שאני חי בנוודות מסביב לעולם, ממש לא. אלא כי אני חי בחופש אמיתי בכל תחום בחיים שלי. מהעסקי, הכלכלי ועד התודעתי והמנטאלי.
אני נשוי לעדי, אבא לאלרוי וסול, מאוהב בחיים שבניתי לעצמי וחי את החלום. כל יום מחדש.
כל שנותר לכם, הוא פשוט להצטרף אליי.
